אביטל ירדני – בניית אתרים Tech Jump

אביטל ירדני

את אביטל הכרתי דרך קבוצות פייסבוק, כמה פעמים היינו מגיבות אחת לשניה, כמה אנחנו חייבות לדבר כבר. ואז זה קרה! ונחשפתי לבעלת עסק חברתי, דבר שלא הכרתי לפני. כשבחרתי את הנשים לראיונות האלה, אביטל היתה שם ראשון שקפץ לי.

היי אביטל! ספרי לי על עצמך
אביטל ירדני, בת 55, אחרי הרבה שנות קריירה בתחום ההייטק, תחום מאוד מאתגר מרתק, מאפשר לצמוח ולחדד את המחשבה. יש לי המון דברים טובים להגיד עליו. זה כלוב של זהב במיטבו ובמירעו. עולם שונה לגמרי. התחלתי את כל העשייה שלי בהייטק כשכבר הייתה לי תינוקת. ידעתי מה התנאים שאני צריכה כדי לעבוד וחיפשתי את מקומות העבודה שהתאימו. מקומות עבודה נפסלו כי זה לא התאים. מצאתי לעצמי סביבה תומכת שאפשרה לי להתקדם, לגדול ולצמוח, כולל שלושה ילדים שבאו בדרך וכל מה שכרוך בגידול ילדים.
באיזה שהוא שלב קצת נשבר לי מזה ויכולתי לאפשר לי את זה כלכלית לשמחתנו, אז הלכתי להתנדב. התנדבתי במגוון גדול של עמותות ומיזמים חברתיים. אחרי שבע שנים, החלטתי שאני רוצה לשלב את שני העולמות. אחד הדברים שמאוד הפריעו לי הייתה העובדה שאם לא נולדת במקום הנכון,  הסיכוי שלך להתקדם בחיים, גם אם את מאוד מוכשרת, הוא מאוד לא גבוה. רציתי לאתר את אותה אוכלוסייה ולתת לה נקודת פתיחה אחרת, לתת להם את הדחיפה שהם לא קיבלו.
כשאני סיימתי את הצבא זה היה ברור שאני עושה תואר ראשון והיה ברור במה. זה היה 'נון אישיו'.
הם באו ממשפחות שהרבה פעמים לא היו בצבא, אין תעודת בגרות, ואז לא משנה כמה את חכמה, את מגיעה למקומות של שכר מינימום ושיהיה לך בהצלחה עם השאיפה להתקדם מהמקום הזה J. בתקופה שהתנדבתי וליוויתי כלכלית משפחות כאלה נחשפתי לזוגות שמנסים לגדל שלושה ילדים עם משכורות זעומות. אמרתי שאני רוצה לתת להם דחיפה קדימה.
ככה הגעתי לרעיון של שילוב אנשים בהייטק, אנשים שנקודת הפתיחה שלהם לא מאפשרת להם להגיע לשם. בחרתי משהו שהוא "הייטק לייט" – בניית אתרים. לבניית אתרים יש כמה יתרונות גדולים, אבל גם כמה חסרונות – החיסרון בבניית אתרים בוורדפרס הוא שאין משכורת מהירה של 25 אלף. אחד הדברים המעולים בבניית האתרים הוא שעבודה בתחום הזה לא דורשת לדעת את כל ההיסטוריה שלך. כשעבדתי בהייטק היינו מסננים עשרות ומאות קורות חיים על בסיס נתונים יבשים, כל השאר לפח.
אני לא יודעת איך לקחת מישהו ללא בגרות ולהפוך אותו לבוגר אוניברסיטה מצטיין בתקופה קצרה.
לעומת זאת, בעולם בניית האתרים אני כן יכולה בשנה להפוך מישהו למקצועי עם תיק עבודות, ואז אם יש לו תיק עבודות טוב, כל השאר לא מעניין. לא רלוונטי הצבא והלימודים. חשבתי שזו משימה פשוטה, אבל זה התגלה כמאתגר היה יותר ממה שחשבתי.

את אומרת שזה הרבה יותר ממה שחשבת, אז למה את נשארת?
תראי, אני בן אדם ששונא להיכשל, ובעצם היו לי המון כישלונות. אבל עדיין לא מיציתי את כל הרעיונות שלי. אני לא מוכנה להגיד "לא עובד", אני עוד מנסה, ויש הרבה שינויים ושיפורים כל הזמן. יש לי שאיפה ילדותית קצת, העולם הוא לא מקום פייר ואני רוצה שיהיה קצת יותר פייר. זו תשובה של ילד בן חמש, אני יודעת. אני מנסה לקחת אנשים ש״ לא אשמתם״ שהם נולדו בסביבה הלא נכונה. יש להם את היכולות, הכישרונות, המוכנות להיאבק, והדרייב הפנימי אבל אין להם סביבה תומכת מהמשפחה והסביבה.

ספרי לי סיפור הצלחה מיוחד שהיה לך עם לקוחה.
יש לי בעיקר סיפורי הצלחה עם העובדים שלי. שאלה מתקילה, אנחנו בונים אתרים מצוינים. יש אתרים שהתהליך היה יותר קשה, להבין מה הלקוח רוצה ולדייק. הייתה לנו לקוחה שהעלינו את האתר לאוויר, סיימנו את כל ההתחייבויות שלנו ואני רואה שהלקוחה לא משתמשת באתר. אמרתי לה בואי נדבר על זה, האתר זה בייבי שלך, אם את לא אוהבת אותו זה לא עובד. אז עברתי איתה איזה שהוא תהליך, להבין איפה היה פער בציפיות, עזרתי לדייק אותה. עשיתי לה עמוד בית חדש לגמרי למרות שהיא שילמה את כל הסכום והכל, והנה היא חזרה אלינו לאתר נוסף.
זה כיף גדול כשאת מצליחה לעשות תהליך עם הלקוח, להיות מאוד קשובה ולהבין מה הוא רוצה. לקוחות מגיעים שהם לא מספיק יודעים, הם רואים משהו בעיני רוחם, אבל לא תמיד יודעם לדייק מה הם רוצים וצריכים. אותה לקוחה שלא אהבה את האתר שלה, עשינו בדיוק מה שהיא ביקשה (מבחינה טכנית) אבל היא לא באמת הבינה את ההשלכות של הבקשות שלה. יש איזה דיאלוג שכשמצליחים לעשות אותו הוא מאוד מספק ומאוד חשוב. אם בסופו של התהליך יש  לאדם אתר שהוא הבייבי שלו, והוא אוהב אותו, מתרגש ממנו ומפיץ אותו הלאה, אז כולנו מרוויחים ואנרגיה טובה בעולם.

את מרגישה שהקורונה השפיעה על העסק?
ברור, לאו דווקא במובנים רעים. לנו, באופן אישי הקורונה עשתה הרבה דברים טובים.
בגלל שהעסק מורכב, היינו בגלגל תנופה שהיה קשה לעצור, והסגר הראשון הכריח אותנו לעצור. ברגע שעצרנו, זו בחירה אם לעלות ולהמשיך את גלגל התנופה הקודם. פתאום הייתי חייבת להוציא את העובדים שלי לחלת, כי באופן מידי הכל עצר וקפא, ועוד לא היה ברור לכמה זמן ואיך מתמודדים. כשרצינו שיחזרו, להם זה פחות התאים, כל אחד מהשיקולים שלו. לפני כן היתה יכולה להיות לי בעיה מצפונית עם זה, אבל היום המדינה דואגת להם. עכשיו זה הזמן לבחון באופן שקט את נושא התעסוקה של האנשים האם המקצוע נכון להם. אני לוקחת אנשים שבתהליך חיפוש המסגרת התעסוקתית שלהם, וזו ממש תקופת שיקום. לפעמים זה ברור שהם לא יהיו בוני אתרים ואנחנו מחפשים את הדבר הנכון שהם יעשו. ככה יכולנו לעשות את התהליך הזה ברוגע.  
העצירה הזו היתה הדבר הכי מבורך שקרה לנו.
בסגר הראשון יצרנו שינוי בפורטפוליו. גם לפני הסגר הראשון יצרנו תבניות שמאפשרות לנו למכור אתרים שיבנו מהר ובזול. ואז כמובן שהוספנו לאתרי התבנית שלנו אתר חנות. מאז היציאה מהסגר הראשון זה המוצר שנמכר הכי הרבה. זה הדבר שבתחילת השנה הגדרתי שאני רוצה הכי הרבה למכור ולא ידעתי איך לעשות את זה, הקורונה עשתה לנו את זה.

הקורונה ממש שינתה מאוד את אופי המוצרים, שינה את העובדים. נוצרו דברים טובים. זה יצר מורכבות של העבודה מהבית. מצד שני כשאת מדברת עם לקוחות זה כולנו ביחד. יש פה סולידריות שכולנו באותה סירה וכולנו באטרף, לפעמים עושים עבודה דחופה בעשר בלילה כי זה מה שצריך. רוב הלוקחות שלי הם עסקים קטנים, חלקם נפגעו ממש קשה. היתה לי סיפור עם לקוחה שהתקשרתי כדי לחדש את לאחסון האתר שלה והלקוחה אמרה לי "על מה את מדברת על האתר? העסק שלי סגור, לא הכנסתי שקל. אני לא משלמת חשבונות חשמל". אמרתי לה בואי נעצור. זו מישהי שכל הפרנסה שלה נפגעה. מצאתי פתרון, אני בחיים לא אוריד את האתר. לשמחתי זה מקרה אחד בשוליים וזה יצר לנו שיח אנושי אחר.

מה הדבר שאת הכי אוהבת בעבודה שלך?
למדתי לאהוב את תהליך המכירה, זה מוזר. כשהקמתי את העסק חיפשתי באטרף אשת שיווק ומכירות והיום אני אוהבת את זה. יש פה תהליך מאוד אנושי של פענוח מה הלקוח צריך.
אם תהליך המכירה היה טוב, לא נתתי ללקוח רק את מה שהוא ביקש בטלפון אלא הצלחתי לרדת שכבה מתחת ולהבין מה הוא באמת צריך. הצלחתי לתת ללקוח מה שהוא צריך ולא מה שהוא מבקש.
זה מיני תהליך אפיון קטן. כשזה עובד זה טוב זה הדבר הכי כיפי והכי מספק בעולם.
אני הכי אוהבת את התהליך החברתי, לחוות את התהליך עם האנשים, זה מאוד מורכב ולפעמים מתסכל. לשמחתי אני מלווה בנשות מקצוע מסביבי, שמלוות גם את העובדים שלי והן מצליחות לשקף לי את ההצלחות.
לפני כמה זמן עשינו 'שיחת נזיפה' עם אחד העובדים, דיברנו על מה לא עובד, ופתאום הוא הודה שזה המקום שהוא הכי אוהב להגיע אליו בשנים האחרונות. אצלנו הוא מקפיד בטירוף לבוא, המקום היחיד שזה קרה בשלוש השנים האחרונות. זו הצלחה מדהימה.

איזה טיפ יש לך למי שבוחרת או בוחר להיות בונה אתרים?
אני חושבת שבמקצוע הזה צריך להבין שיש רובד אנושי מאוד גדול שהוא לא פחות משמעותי מהרובד הטכני. כשאתה בא לבנות אתרים זה לא רק להכיר את האלמנטור ולכתוב CSS בצורה מושלמת. זה תנאי הכרחי, בהחלט. אבל מה שחשוב זה להבין את התהליך, להבין את השירות שאתה נותן, להבין את הצרכים של הצד השני ולדעת לתמחר ולהבין את התהליך שאתה נותן בצורה כוללת. לא ברמת השעות. אם הלקוח לא טכנולוגי המשמעות היא שאני מכניסה עוד X שעות בתמיכה שלי ונותנת ללקוח חוויה טובה של מה שהוא צריך באמת.
ומאוד חשוב – לשים גבולות מדויקים. כמה שאפשר לשים אותם מראש, מה כלול ומה לא כלול. יש לי אנשים שלא ידעו לשים את הגבולות, העיקר שהלקוח יהיה מרוצה. האתר היה הפסדי בטירוף, זה בסדר בתור שכר לימוד, לא בתור הרגל. לטעמי יש פה הליך לימוד מתמיד. לא ברמה בטכנית, ברמה של בוא נגמור תהליך עם לקוח, נבין מה היה פה, ומה אפשר לשפר לפעם הבאה, ברמת הצעת המחיר, ברמת האפיון, ברמת התהליך מול הלקוח.

מה החלום שלך?
וואי. שאלה קשה. במובן אחד אני חיה את החלום לגמרי ובמובן שני זה קשה ומורכב.
אני חושבת שהחלום הוא להיות בעמדה שאני מייצרת השפעה חברתית טובה בלי לשחוק את עצמי ולהרוג את עצמי, לא על חשבוני. היום אני מרגישה שאני משלמת מחירים אישיים גבוהים על מה שאני עושה. אני רוצה להיות במקום שאני עושה את זה ממקום שליו, ולא לוותר על העשייה. במקום שאני רוצה שזה יהיה עולם הרבה יותר טוב.

בואי נדבר רגע על להיות אישה בהייטק

אני חושבת שאנחנו באופן נשים קצת שונות. באופן אישי אני חושבת שחד משמעית לטובה. אנחנו הרבה יותר מולטיטסקינג מגברים. דווקא בכלל שיש לנו איזה שהוא תפקיד בבית שהוא הכרחי, שהוא לא תחליפי. שום קריירה בעולם לא מחליפה קריירה הורית, בטח לא של אמא. אני חושבת שאנחנו צריכות למצוא איזון אישי, בשום פנים ואופן לא לוותר על החלומות.
אני חושבת שפעם אחת בחיים היה לי בוס שהקטין אותי, ופשוט בהיתי בו בתדהמה.
הטריד אותו למה אני בארבע הולכת הביתה, במקום להסתכל על מה אני מספיקה ועושה. אתה בודק תפוקות או תשומות ?
במקום עבודה הראשון שלי הבהרתי שאני חייבת לצאת בשלוש וחצי. רוב ההתקדמות שלי בקרירה, בטח בשנים הראשונות, קרו ״על הדרך״ ובלי שהתכוונתי.
אם היו דברים סופר דחופים אז הייתי אוספת את הילדים שלי וחוזרת איתם לעבודה. והיו סטודנטים שידעו שהם עושים QA + בייביסיטר
אני מתחננת היום לעובדות הסוציאליות שמפנות אלינו מועמדים לעבודה שיפנו אלינו בנות, נשים. זו עבודה שלגמרי מתאימה להן ויכולה למנף גם אותן.
אצל נשים יש משהו שחייב להיות חזק יותר, העולם מנסה לדחוף אותן. יש שוני כי אנחנו נשים אבל לטעמי אנחנו יותר מוצלחות. וצריך למנף את השוני הזה.
נשים וגברים לא אותו דבר, יש לנו אינטליגנציה רגשית, אנחנו פחות אגרסיביות, אנחנו מוצאות פתרונות יצירתיים בדרכי שלום. יש לנו אלף תכונות מוצלחות ולפעמים יש דברים שאנחנו רוצות או צריכות, כמו לעבוד פחות שעות, אבל הרבה פעמים אנחנו הרבה יותר יעילות וממוקדות. זה כמובן מאוד סטראוטיפי, והכללה לא תמיד נכונה, אבל בעיקרה אני מאוד מאמינה זה.

לאתר של TechJump
לעמוד הפייסבוק